דיווח

זה שבר לי את כל תחושת הביטחון שהייתה לי

איפה שאני גרה יש אדם שכל היום הולך ברחוב הלוך ושוב ומדבר לעצמו/מקלל/צועק. לפעמים הוא הולך עם אדם נוסף ששר בקולי קולות. שניהם מאיימים בגלל החזות שלהם – הם גבוהים וגדולים. בכל אופן במספר פעמים שיצא לי לעבור על פניהם ברחוב או על פני הבחור שמדבר על עצמו קיבלתי הערות/ קללות / שירים לכלב שלי וכדומה.
בכל פעם שאני רואה אותו או אותם אני מנסה לברוח/ללכת לכיוון השני/ אפילו לחזור הביתה למרות שהתכוונתי להוציא את הכלב שלי לטיול.
בפעם האחרונה כשראיתי את הבחור שמדבר לעצמו, לא הייתה לי שום דרך אחרת מאשר לעבור על פניו. ניסיתי כמה שיותר להתרחק ממנו ברחוב שעברתי על פניו, מאחורי מכונית אבל בכל זאת הוא בוהה ומסתכל.
בכל אופן, לפתע ראיתי שהוא הסתובב והתחיל ללכת אחרי תוך כדי שהוא ממלמל לעצמו משהו. נעצרתי לפני הבית שלי כדי שלא יראה שאני עולה לשם ולראות אם הוא ממשיך. אך הוא לא המשיך נעמד מולי, כולו מתנדנד, מדובר במישהו עם בעיות, הוא לא כל כך בסדר בראש או שהוא מסומם. ואני קולטת שהוא לא זז ועומד מולי ומתחיל למלמל בואי, בואי שבי לי על הזין.

נבהלתי מאוד ועליתי חזרה לבית שלי.

אומנם לא היה כאן ניסיון של מגע מיני אך עכשיו אני מאוד מפוחדת. זה שבר לי את כל תחושת הביטחון שהייתה לי ואני עכשיו לא מרגישה בטוחה בבית שלי ולא מרגישה בטוחה לצאת אל הרחוב ולקחת את הכלב שלי לטיול אפילו. אני לא מכירה אותו, לא יודעת איך קוראים לו. אבל מפחיד אותי מאוד שהוא סוג של "לא בסדר" – ובסרטים שאני מאכילה את עצמי בראש המעשים שלו לא צפויים. אני רק מכניסה את עצמי לעוד ועוד סרטים שהוא יודע איפה אני גרה וכו'. העניין הוא שפה לא מדובר במעבר ברחוב – הטרדה חד פעמית וצ'או. כי הרי אני רואה אותו ברחוב שלי כמעט על בסיס יומי הולך וחוזר, הולך וחוזר, חלק מהעובדה שהוא "לא בסדר בראש". העניין הוא מה אני עושה עכשיו? אני לא רוצה לחיות בפחד? מה לעשות בפעם הבאה שאראה אותו? אמרו לי שאני צריכה להגיב אחרת ולהתחיל לצרוח ברחוב או לצעוק עליו. פעם שעברה פשוט קפאתי ועליתי בריצה הביתה. אני ממש מפוחדת. באמת. התקשרתי למשטרה והם אמרו לי שפעם הבאה שאני רואה אותו להתקשר אליהם והם ישלחו ניידת. אני כל כך מפוחדת, שעצם המחשבה על לראות אותו שוב מעבירה בי פחדים וחרדות.

חוץ מהלתקשר למשטרה כשזה קורה, מה אני יכולה לעשות? איך אני ארגיש בטוחה יותר? דרכי התמודדות עם מה שקרה? בבקשה

נשלח על ידי אליסה

הערת מערכת: לבקשת המדווחת, פוסט זה פתוח לתגובות המכילות עצות

אין תגובות
אחיותנו בגולה

אחיותנו בגולה – Chalk Walks (הכתובת על הגיר)

כידוע, הכצעקתה היא השלוחה הישראלית של תנועת Hollaback העולמית. 
סדרת פוסטים זו מהווה הצצה על הפרויקטים השונים של אחיותנו לתנועה, שפועלות ב – 79 ערים, 26 ארצות בעולם. 

 

IMG_1206-300x200 10354133_891141374236096_3667008620943058595_n-224x300

אירוע "הכתובת על הגיר" (Chalk Walks) הוא מיצג מחאה, שבמסגרתו כותבים בגיר על מדרכות ציבוריות על מנת לעורר מודעות להטרדות רחוב. אירועים כאלו מתקיימים מדי שנה בערים שונות בעולם.

בחודש האחרון השתתפו תנועות הולבאק קולומבוס והולאבק קרואטיה במיצגי "הכתובת על הגיר". תמונות לדוגמה לפניכם (ותמונות נוספות בקישורים).

לאירוע Chalk Walk של הולבאק קולומבוס

לפוסט  באתר הולבאק קרואטיה

לאתר We Chalk Walk המרכז את הנושא

 

 

אין תגובות
אחיותנו בגולה

אחיותנו בגולה – בוסטון מקימה צוות משמר לילי

כידוע, הכצעקתה היא השלוחה הישראלית של תנועת Hollaback העולמית. 
סדרת פוסטים זו תהווה הצצה על הפרויקטים השונים של אחיותנו לתנועה, שפועלות ב – 79 ערים, 26 ארצות בעולם. 

Boghosian_31latenight18_MET

"משמר הלילה" של בוסטון (Boston's Late Night Task Force) ישיק תוכנית פיילוט בעיר בקיץ 2014.הצוות הלילי שהורכב ע"י ראש עיריית בוסטון, מרטין ג'יי. וולש, החל לעבוד על תוכנית פיילוט לקיץ הקרוב על מנת לשפר את חיי הלילה של העיר. הצוות, שמונה 24 חברים, מורכב מבעלי עסקים מקומיים, סטודנטים, גורמי אכיפת חוק, ובעלי מסעדות וברים.

בהצהרה שיצאה מטעם ראש העיר נאמר, בין היתר: “יש לנו את ההזדמנות ליצור חיי לילה שמבקרים יצפו להם בעיר ברמה בינלאומית. אנחנו חושבים גלובלי, ובודקים דרכים חדשות שבהן בוסטון יכולה להיות מקום מרתק וטוב יותר לחיות, לעבוד, ללמוד ולבקר בו".

חלק ממשימות צוות הלילה יהיו לבחון שכונות לפיילוט, ואת מגבלות בתי העסקים בהן – בין השאר על מכירת אלכוהול ושעות פתיחת העסקים. נושאים נוספים שהצוות יבחן הם בטחון הציבור וגישה לתחבורה ציבורית בשעות הלילה המאוחרות.

לכתבה במגזין 'בוסטון'

 

תגובה אחת
אחיותנו בגולה

אחיותנו בגולה – פילדלפיה מעלה קמפיין מודעות

כידוע, הכצעקתה היא השלוחה הישראלית של תנועת Hollaback העולמית. 
סדרת פוסטים זו תהווה הצצה על הפרויקטים השונים של אחיותנו לתנועה, שפועלות ב – 79 ערים, 26 ארצות בעולם. 

 971070_1456665497901836_2139720542_n    1514980_1456665734568479_1903811713_n-1

 

הולבאק פידלפיה וארגון Feminist Public Works השיקו קמפיין חדש באפריל האחרון. במסגרת הקמפיין נתלו מודעות בקרונות רכבת תחתית, תחנות אוטובוס, ורציפי רכבת ברחבי העיר.

הקמפיין מציג לקוראים את הטרדת הרחוב כבעיה שניתנת לפתרון, ולא כ"עוד חלק מחיי היום-יום”. מטרת המודעוֹת היא להגביר את המודעוּת של עוברי הרחוב, להפוך אותן לנושא שיחה ולחלק מסדר היום הציבורי, ולעודד אנשים ונשים להתערב ולהפסיק הטרדות רחוב כשהם נחשפים אליהן.

לכתבה באתר הולבאק פילדלפיה

 

 

 

אין תגובות
דיווח, רמת גן

מקווה שזה יעזור לעוד אנשים

היום, בתאריך ה-11/6/14, בסביבות השעה שתיים או שלוש- עליתי לי על קו 51 העמוס שהגיע לתחנתי בעזריאלי והתמקמתי לי מול פתח היציאה של האוטובוס. התנועה באוטובוס דינמית ומשתנה כך שבאיזשהו שלב נעמד מימיני עוד אדם: גבוה, רזה, שיער חום קצר והוא הרכיב משקפי שמש שחורות. הנחתי לעצמי שהוא סתם עומד קרוב אליי ולא בכוונה, וכיוון שכמו שאיני אוהבת תורות ארוכים, איני אוהבת המונים הנכנסים לתוך מרחבי הפרטי וייחסתי את מבוכתי ותסכולי לתסכול שאני חשה דרך קבע בחוסר הפרטיות לגופי באוטובוס, ואף רגע לא ידעתי איזה אדם שפל עומד לידי.
ראוי לציין, אף על פי שלא משנה איך אישה נראית ומה לבושה – אין לגעת בגופה, שאני בסה"כ ילדה בת 17, לשיערי צמה, לבושה בצניעות ונמוכה. ילדה. לא הייתי עם שורטס שיכול להיראות כמו תחתונים מג'ינס, לא הייתי עם שיער פזור ואיפור מסיבי – ואני אומרת זאת רק כדי להדגיש את התיעוב במעשהו של אדם מעופש זה שראה לו כהנאה גדולה אף יותר לתפוס בישבנה של נערה תמימה ולברוח בדיוק ברגע שהאוטובוס פותח את דלתותיו בתחנת יעדו. (לתשומת לבכם איפה שהוא באזור רמת גן) קריאת הלם "ההההיי" שכזו יצאה מפי וכ"כ לא צפיתי את שקרה, שאפילו לא חשבתי על לתפוס אותו במבטי ולקלוט עליו עוד פרטים. הרגשתי תחושת השפלה, עלבון, חוסר אונים ופחד שאדם בקלות כה רבה מרשה לעצמו דברים כאלה. לא נהגתי בחוכמה רבה, ורצתי מיד במבוכה לתחילת האוטובוס ובין כמה מושבים,על משטח הפלסטיק התיישבתי וחנקתי כל הדרך הביתה את הדמעות בגרון. רק ייחלתי להגיע כמה שיותר מהר הביתה ולספר לאמא ולשחרר את הדמעות. כשהגעתי הביתה כמעט וחשבתי לשמור את זה לעצמי מהמבוכה, אולי הזיתי, אולי הוא לא התכוון לתפוס, אולי אמא תתחיל להגיד למה לא עשית ככה וככה. אמרתי : אני צריכה את השחרור ואני מתה לבכות ואני אספר לה. רק אמרתי "אמא" וכבר יצאו כל הדמעות וסיפרתי לה את שקרה. כעת אצמצם את דבריי ואסכם את סוף העניין: הגשנו תלונה במשטרה. אחד כזה, לא תופס רק לילדה אחת בכל חייו, אלא הוא מומחה שמטריד דרך קבע. אל תישארו עם העילבון, תנקמו ותדרשו את הכבוד שמגיע לכן ואת זכותכן על גופכן! פעם הבאה, שלצערי כנראה שתקרה (כמות הפעמים שהטרידו את אמי בלתי נתפסת) אני לא אהיה תמימה, תפעלו מיד והדמעות אחר כך במשטרה! שיתווספו לדמעות של אושר כשהפחדן העלוב ייכנס לכלא! תצלמו, תבדקו פרטים, תבדקו עם מישהו ראה ויכול להעיד ותדברו מיד עם הנהג, איזו תחנה זה קרה, מתי, אם הוא מזהה את הנוסע במקרה והוא בקו זה לעיתים תכופות. אני מודה, שאף נערה ליברלית ופמניסטית כמוני, כברירת מחדל נתקפה בושה ואשמה. מה? שאני אצעק לנהג שמישהו הטריד אותי ? מה יחשבו? איך יסתכלו עליי? בולשיט!!!!!!!!!!!!! לא יקרה יותר בחיים. אתן יודעות מה נכון ומה לא, ואל תשתקו יותר אף פעם, לטובתכן (הו כמה זה כיף להגיש תלונה על הכלב!) ולטובת שאר הבנות האחרות שהוטרדו, ואולי להן אין אמא תותחית כמו שלי והן סובלות בעוד הסוטה המשיך את חייו בחדווה. מקווה שזה יעזור לעוד אנשים מה לעשות במצבים כאלה, ואולי אם יהיו עליו מספיק תלונות הוא לא יעלה על עוד אוטובוסים לתקופה ארוכה.

נשלח על ידי חופית

תגובה אחת
דיווח

פשוט דחף את היד שלו לתחת שלי

הלכתי אתמול בערב לארוחת ערב אצל חברים במרכז העיר.
בפאקינג 8 בערב, באחד הרחובות ההומים, לא חשוך, יש אנשים מסביב, אני מרגישה כאילו כלב מרחרח לי את התחת. אני מסתובבת ורואה איש. פשוט דחף את היד שלו לתחת שלי. זיפים, מוזר. נרתעת אחורה. מתחילה לצעוק עליו, מה אתה חושב לעצמך, אל תיגע ככה יותר בבנות בחיים, מה אתה עושה. והוא עוד עונה לי "סליחה" ובוהה בי, "סליחה". מה נדפק איתך?!
וזהו, עכשיו אני רק יכולה לשבת בחדר שלי ולבהות במחשב ולא לעשות כלום.

נשלח על ידי סטודנטית

אין תגובות
דיווח

מה כבר יכול להיות?

בעוד אני יושב מול המחשב אני מקבל טלפון מחסוי. זה מוזר, במיוחד מכיוון שלפני רגע ניתקתי פרסומת מוקלטת ממספר חסוי מהטלפון הקווי. אבל זה בטח חבר שלי שהעביר בטעות לחסוי, מה כבר יכול להיות? אני עונה. זה הזמן לציין שקצת קשה לי לשמוע שיחות בטלפון.

- שלום
- שלום, אני רוצה מסז'
- סליחה, מי העביר לך את הטלפון שלי? (לא בדיוק הבנתי מה הוא רוצה, אני פונה לאיום הקבוע לכל הספאמרים)
- חבר
- איזה חבר
- יוסי
- מה בדיוק אמרת שאתה רוצה? (אני עדיין מנסה להבין)
- מסז'
- אפשר לדעת מה שם המשפחה שלו?
- קוראים לו יוסי, מה זה משנה?
- צריך שם מלא בשביל תלונה למשטרה, גם הייתי מעדיף שתספר לי מה מספר תעודת הזהות שלו.
- אתה צריך גם את מידת הנעליים שלו?

ניתקתי

נשלח על ידי אנונימי

אין תגובות
דיווח, חיפה

אל תיגע בי!

עליתי על המטרונית קו 1 הקו הנפוץ ביותר ב11 בלילה אתמול.
כשהמטרונית הגיעה אל מרכזית המפרץ עולים על המטרונית משהו כמו 20 בנים. אחד מהם מתיישב לידי. אם תשאלו אותי אז התיישב יותר מדי צמוד אליי והתחיל לשאול אותי שאלות כמו "איפה את גרה" "לאן את נוסעת" ובכללי שאלות אידיוטיות ומטרידות כשהוא נוגע לי בברך. גם הבנים מאחורה מתחילים להטריד אותי כשאחד מהם חצה את הגבול והתחיל לגעת לי בשיער.

למזלי הרב היו עוד בנות במטרונית שאחת מהן ניסתה לחלץ אותי מהזוועה הזאת. כשניסיתי לקום הוא תפס לי במותניים כשאני צעקתי לו "אל תיגע בי!" והילדה שעזרה לי צעקה עליו שייתן לי לקום מהמקום.

בקושי הצלחתי לרדת מהמושב כי הוא בכוונה לא קם משם והמשיך לעכב אותי כאילו זה משהו מצחיק. אחרי שהתיישבתי ליד אותן הבנות שעזרו לי, הבנים קלטו את השם שלי כשהצגתי את עצמי בפניהן והתחילו לשיר, "אנה מוצצת לערבים", "אנה הזונה.." וכדומה.

לארבעתנו ממש לא היה נוח בזה אז ירדנו פשוט תחנה אחרי מרכזית המפרץ.
וכמובן שהנהג לא היה יכול לעשות כלום כי הוא הרי נעול בתוך דלתות זכוכית ובנוסף לכך גם באזור מאחורה אין מצלמות אלא רק באזור של הדלתות לכן יכול להיות שהוא אפילו לא היה מודע למה שקרה.

נשלח על ידי אנה

2 תגובות
דיווח, תל אביב

הפעם הצליח להם

הולכת  באזור דיזנגוף סנטר, 3 בלילה. מאפ"יון קטנטון מנסה לעצור אותי לשיחה. אין לי סבלנות, ממשיכה ללכת נתקלת בחברו שמנסה גם לעצור אותי לשיחה.

ברקע ההוא מאחור צועק " תעצור אותה, תעצור אותה בכוח".

**בכוח?!?**

ברכותיי. הפעם הצליח להם. הסתובבתי אליהם רק כדי שאוכל להגיד להם כל מה שאני חושבת על זכותם לחיות על פני הפלנטה הזאת.

נשלח על ידי אנונימית

תגובה אחת
גבעתיים, דיווח, תחבורה ציבורית

אני עדיין מפחדת להסתובב באזור הזה לבד

ישבתי בתחנת אוטובוס בגבעתיים ליד הבית שלי, 11 בלילה, רחוב יחסית ריק מאנשים בשעה הזאת אך תחנת האוטובוס ממוקמת על כביש שעוברות בו מכוניות כל הזמן. ישבתי על הספסל בתחנה קרוב לזכוכית, והיה גבר מבוגר שעמד לידי מהצד השני של הזכוכית. שמעתי מוזיקה באוזניות ולא הסתכלתי עליו, עד שהבחנתי בזווית העין תנועה של משהו זז למעלה ולמטה, הסתכלתי שמאלה וראיתי אותו נצמד לזכוכית ומאונן בעוד הוא מסתיר את עצמו מהמכוניות עם תיק צד מהצד השני. יצאה לי צעקה קטנה וברחתי אל מאחוריי הצד השני של התחנה. הייתי משותקת, לא ידעתי מה לעשות. למזלי האוטובוס הגיע שתי דקות לאחר מכן, וכשעליתי ראיתי אותו בורח. ראיתי אותו בבירור לפני שהוא התחיל לעשות מה שעשה, אך כשאני מנסה להזכר איך הוא נראה אני לא מצליחה. אני עדיין מפחדת להסתובב באזור הזה לבד.

נשלח על ידי נעה

אין תגובות

דיווחים קודמים

Powered by WordPress