תחנה חדשה: שמות קץ להטרדות בתחנות תחבורה ציבורית

עדויות רבות שמתקבלות באתר מתייחסות להטרדות מיניות בתחבורה הציבורית. מתוך האמונה כי תחבורה ציבורית צריכה להיות נגישה ובטוחה לכלל הציבור (כן, כולל נשים, הומואים וטרנסיות), החלטנו לרכז באופן מסודר תלונות הקשורות בנושא זה.
לפי שעה, פרוייקט "תחנה חדשה" ירכז רק תלונות על תחנות בעייתיות, אותן תחנות חשוכות, מסוכנות או "מועדות לפורענות", ויש כאלה בכל עיר. שאיפתנו היא ליצור קשר עם סמכויות תכנון ועם רשויות מוניציפליות, ולדווח באופן מרוכז על אתרים ספציפיים שהפכו לבלתי נגישים בגלל הטרדות מיניות.
אנחנו רוצות ליצור שינוי בשטח, ולהציף את נושא ההטרדות בתחנות האוטובוס כמחדל תכנוני וציבורי שצריך להתנגד אליו.
נודה לכן ולכם מאוד אם תשלחו אלינו דיווחים על תחנות בעייתיות, בכל הארץ, תוך ציון מיקומה המדוייק של התחנה.
את המידע ניתן לשלוח אלינו ל:
israel@ihollaback.org.

בלוגריות ובלוגרים שמעוניינות/ים לתמוך בפרוייקט על ידי שיבוץ של הבאנר בסרגל הצדדי מוזמנות/ים לפעול לפי ההוראות הבאות.

במשך שנים אמרתי לעצמי שזו אשמתי

אזהרת טריגר

בין שלל הדיווחים על הטרדות רחוב שנשלחים אלינו, מדי פעם נשלחים אלינו דיווחים על אלימות מינית בהקשרה הרחב. אף על פי שאנחנו אתר המוקדש להטרדת רחוב בעיקרו, גם עדויות אמיצות על אונס, הטרדה ותקיפה מינית מצאו את דרכן לתיבת הדוא"ל שלנו ללא קשר למקום התרחשותן או תדירותן. מתוך תחושת כבוד לכותבות ולכותבים והבנה כי מדובר בביטויים שונים שמקורם באותה האלימות, בחרנו לעלות אותם אצלנו.

חשוב לנו להדגיש כי מקומות וירטואלים לעדויות על אונס ותקיפה מינית קיימים והיו קיימים הרבה לפני "הכצעקתה": שוברות שתיקה, mybody ועדות. אם עברתן או עברתם תקיפה מינית, אונס, מעשה מגונה או משהו שאתן או אתם לא בטוחות ובטוחים לגביו, קווי הסיוע של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פתוחים עבורכן ועבורכם, 24 שעות ביממה: 1202 לנשים, 1203 לגברים.

במשך שנים אמרתי לעצמי שזו אשמתי. שבעצם לא קרה שום דבר לא בסדר. שאני צריכה להפסיק לחפש תשומת לב. במשך שלוש שנים אמרתי לעצמי שאני עושה דרמה.

הייתי בת 16, כמעט בת 17, הוא היה בן 22. הוא היה מערכת היחסים הראשונה שלי, הייתי תלויה בו רגשית- האמנתי שאם הוא יעזוב אותי כל החברים שלו (שהפכו גם לחברים שלי) ינתקו איתי קשר, האמנתי שגם החברים שלי יצודדו בו. צדקתי.
לא הייתי מוכנה עדיין, והוא המשיך ללחוץ. זה התחיל בקטנה, להתכרבל, בעירום, וכן הלאה. כל כאב לי, אבל בכל פעם כשהוא לא שם לב רעדתי, אבל בפעם הראשונה שהוא לחץ עליי להוריד חולצה נלחצתי כל כך שפשוט לא-יכולתי-לזוז. ואז הוא אמר לי שאם לא אשכב איתו הוא יעזוב אותי, לא במילים האלה, אבל האקסית שלו בדיוק התפנתה והוא רמז שאם הוא לא יקבל במערכת היחסים הזו מה שהוא צריך הוא יאלץ לעזוב. אז נשמתי עמוק ונתתי לו לעשות לי מה שהוא רוצה. עשיתי את כל הקולות הנכונים, כל ההבעות הנכונות, וכאב לי. בפעמיים הראשונות כאב לי מאוד, אז הוא פשוט האיץ את הקצב עד שהוא יכל לגמור כדי לעזוב אותי (במשך שנים חשבתי שזה בסדר- עד שהבנתי שאין שום דבר בסדר בלהמשיך לדחוף בכוח עד אורגזמה כשבן הזוג שלך בבירור סובל מזה). בשתי הפעמים שאחר כך זייפתי אורגזמה כדי שהוא יעזוב אותי (אחרי הפעם השנייה הוא העיר לי בנסיון לגרום לי לשנות את דעתי שזו כבר הפעם השנייה שרק אני גומרת ולא הוא). בסוף הוא ניתק קשר לאט לאט ובגסיסה איטית של כמה חודשים נגרה מערכת היחסים הזו. כשסיפרתי לאמא שלי פעם ראשונה היא שאלה אותי אם אני בטוחה שלא נהניתי. אז קברתי את זה, כי לא הייתי בטוחה. אבל לפני כמה שבועות דיברתי על זה בפעם הראשונה, ואמרתי שלא – לא נהניתי, והפחד הזה מפני מגע ונטישה רדף אותי שלוש שנים דרך ההצגות, דרך נסיונות לדייטים ודרך הכול. אני ואמא דיברנו על זה והיא עזרה לי להפסיק להרגיש אשמה.
היום אני כבר לא מפחדת לומר. אני נאנסתי על ידי החבר הראשון שלי. והחלק הכי נורא? הוא אפילו לא מבין שהוא עשה משהו לא בסדר, ואני לא מסוגלת, אני מפחדת מתי להתעמת איתו על זה.

נשלח על ידי אלמונית.

"אל תגע בי יותר"

אתמול אני וחברה שלי נכנסנו לטמבוריה בדרום תל אביב. היינו לפני זה בטמבוריה ממול שלרוב אני הולכת אליה, המוכר שם נחמד יותר והחנות שלו זולה יותר, אבל לא היו לו מברשות שלא עשויות משיער בעלי חיים והלכנו לבדוק ממול.
בשלב מסוים כשאני הייתי עם הגב, המוכר העיר לחברה שלי משהו על השיער הצבעוני שלה ונגע בו באזור של הלחי שלה. היא אמרה לי את זה וניסינו לצאת כמה שיותר מהר. סיימנו מהר את הקנייה, אבל עוד לפני שיצאנו הוא הספיק להעיר לה שיש לה קול של ציפור ועשה חיקוי שלה.
היום בבוקר גילינו שאנחנו צריכות עוד מברשות, צרות יותר. הלכתי שוב פעם לאותה חנות במחשבה שתוך שנייה אני מסיימת ויוצאת. הבחור עמד בחוץ ודיבר בטלפון. אני נכנסתי וקראתי לו פנימה. תוך כדי שהוא עבר לידי הוא העביר את היד שלו על המותן שלי.
כשהוא סיים את השיחה הסברתי לו מה אני צריכה והוספתי "אל תגע בי יותר."
הוא ישר נכנס להתגוננות. אני לא יכולה לחזור על כל מה שהוא אמר, אבל היה ברור לי תוך שנייה שזו לא פעם ראשונה שמתעמתות אותו ושאני הולכת להגיד לו את זה בפנים ברגע שיהיה לי ביד מה שאני צריכה. הוא התחיל להגיד שהוא בכלל לא התכוון ושהוא בכלל דיבר בטלפון ולא שם לב ושאני זו שהעליתי את הנושא למרות שזה בכלל לא היה מכוון, וכמה פעמים בצורות שונות אמר שזה לא נורא ושפשוט נשכח מזה. ההתגוננות שלו הזינה את עצמה ואחרי בערך שלוש דקות של גיבובים בלי שאני בכלל אמרתי לו שום דבר נוסף הוא התחיל להרים את הקול ואז התפרצתי ואמרתי "אפילו לא האשמתי אותך. אמרתי לך שלא תעשה את זה שוב. זה לא מעניין אותי למה התכוונת ולמה לא. זה היה לי לא נעים."
הוא צעק עלי קצת בחזרה, אבל אז התמקד בטקטיקת ה"בואי נשכח מזה" והרוחות נרגעו.
לקחתי את המברשת ואז אמרתי לו מה שהתכוונתי מלכתחילה: "אני מבינה מאיך שהגבת שזו לא הפעם הראשונה שלך. אני לא אחזור לפה יותר."
הוא אמר לי "לכי, לכי מפה!"
ואני עניתי "למה נראה לך שאני אחזור לפה?"

ממש התרגז וצעק "תעופי מפה! תעופי כבר! לסבית!"

הלכתי לחנות שאני יותר מחבבת, שאלתי את המוכר "אתה מכיר את הבחור ממול? אני ממש מזועזעת ממנו."
סיפרתי לו באופן כללי מה היה והוא אמר לי: "נראה לך שאת הראשונה? את לא הראשונה ולא השנייה."

כשהגעתי בחזרה לדירה התחבקתי קצת עם חברה שלי. חשבתי שאני רגועה כי הגבתי והרגשתי חזקה, אבל החיבוק הבהיר לי שכן הייתי קצת בלחץ וקצת עזר להפיג אותו.

נשלח על ידי Lyl

"יש לי גז מדמיע אם את צריכה"

מדי פעם אנחנו רוצות להעלות על הכתב ולשבח את אותם א/נשים שגורמים לנו להרגיש בטוחות, ושהמרחב האישי שלנו והבטחון שלנו משנים להם והם מכבדים אותו. זהו אחד מן המקרים הללו. אתן ואתם מוזמנות לשלוח אלינו גם מקרים דומים, של התנהגויות שהיינו רוצות ורוצים לראות יותר.

הייתי אתמול בסופר, ליד דוכן הפיצוחים. בזמן שאחת העובדות (בחורה חמודה בת 18 לערך) שקלה את מה שקניתי, הגיע אחד העובדים של הסופר, בחור בן גילה, וניסה למשוך את תשומת הלב שלה באמירות "בואי רגע נשמה" היא אמרה לו שהוא מפריע לה לעבוד. בלי לחשוב יותר מדי פניתי אליה בחיוך, בקול רם מספיק שגם הוא ישמע: "יש לי גז מדמיע אם את צריכה". היא פרצה בצחוק משוחרר יחד עם הבחורה השנייה שעבדה איתה. התגובה שלה אפשרה לי להבין שהיא לא במצוקה מההטרדה ופניתי ללכת. בעודי מתרחקת, דימיתי לשמוע גם את הבחור צוחק.

נשלח על ידי עמית

אמרתי לו שזה מאוד גס מצדו לגעת בי

בבסיסי אני בחורה חמת מזג. כבר כמה שנים אני מתרגלת יוגה והיא מאוד מרגיעה אותי, ברמות שגורמות לי להתגאות בעצמי. אבל משהו בהטרדות מיניות מוציא ממני את אותו מזג חם בלי קשר לתרגול היוגה. אני אספר שלושה סיפורים, אחד מלפני כמה שנים, השני מהקיץ האחרון והשלישי מהשבוע שעבר.
לפני כמה שנים הייתי עם החבר במסיבה בחוף. הלכתי לדוכן וקניתי משהו לאכול. הרגשתי ליטוף / חפינה של הישבן שלי. הדם עלה לי למוח והסתובבתי. ראיתי בחור שנראה קצת ילדון עם מבט מטומטם בעיניים. "מה נראה לך שאתה עושה?" נבחתי. "מה..?" גיחוך דבילי. "תתבייש חתיכת חצוף!" שאגתי והורדתי לו סטירה. החבר שלי הגיע ושאל מה קרה. אמרתי לו שהבחור נגע לי בתחת, והחבר שלי התעצבן. אמרתי לו "אל תדאג, אני מסתדרת" והורדתי לבחור סטירה נוספת, שאחריה שטפתי אותו על כך שאסור לו בחיים יותר לגעת באף בחורה ככה.
בשבוע שעבר הייתי במסיבה עם חברה, הייתה צפיפות גדולה, ומישהו עבר וליטף אותי בזרועות, כאילו מחבק אותי. לא קלטתי אפילו מי זה, פשוט שלחתי אגרוף לכיוון ופגעתי. ואז קרה משהו מפחיד: הבחור חזר לכיוון שלי. פחדתי, אני עכשיו לא עם החבר שיודע להרביץ וגם לא עם חבורת בנות. אני רק עם חברה אחת, שעוד יותר קטנה ממני בממדיה. למזלי הבחור אמר לי שזה מאוד גס מצדי להכות אותו. אמרתי לו שזה מאוד גס מצדו לגעת בי. הוא אמר שהיה צפוף, והוא רק ניסה לעבור, אבל הוא מתנצל.
אין לי מוסר השכל. אני נגד כל אלימות שהיא, אבל כשאני רואה אקט אלים, מופנה כלפיי או כלפי מישהי/ו לידי, אני חייבת להגיב. כשמתאים ואפשר, אני גם לא בוחלת באלימות פיזית, אבל כדאי לי לשים לב שיש לי "גב".

נשלח על ידי אור

החברים שלו המשיכו להתנצל

מדי פעם אנחנו רוצות להעלות על הכתב ולשבח את אותם א/נשים שגורמים לנו להרגיש בטוחות, ושהמרחב האישי שלנו והבטחון שלנו משנים להם והם מכבדים אותו. זהו אחד מן המקרים הללו. אתן ואתם מוזמנות לשלוח אלינו גם מקרים דומים, של התנהגויות שהיינו רוצות ורוצים לראות יותר.

בקיץ האחרון הייתי במועדון בחו"ל עם חברות. חברה שלי, בחורה אסרטיבית שלא צריכה את העזרה שלי, צעקה על מישהו "סטופ איט!" וזזה. שאלתי אותה מה קרה, והיא הצביעה על בחור שיכור ממש ואמרה שהוא נגע לה בישבן. הדם עלה לי למוח שוב אחרי המון זמן. לא פספסתי הזדמנות להטיף. מכיוון שהבחור היה שיכור מכדי לקלוט, נבחתי על חבריו שיטפלו בו. לא עברו 3 דקות, וראיתי את היד של השיכור נשלחת לעבר ישבן נשי ואנונימי. הייתי בדיוק במרחק בעיטה ממנו, אז שלחתי את הרגל ובעטתי לו בירך. אח"כ התחרטתי שלא כיוונתי בין הירכיים. החברים שלו המשיכו להתנצל עמוקות וניסו להשתלט עליו.

נשלח על ידי אור

"הנה, עכשיו יש לי את המספר שלך"

לפני כשנתיים חוויתי אירוע מסויים באוטובוס בירושלים. על פניו לא אירוע יוצא דופן במיוחד, ובזמנו הוא בעיקר גרם לי לאי נעימות אבל לא ממש חשבתי עליו כהטרדה מינית. עם הזמן ראיתי שהאירוע הזה עדיין מציק לי, ובעקבות קריאה ודיונים בנושא אני מבינה שמה שחוויתי היה לחלוטין הטרדה מינית שהשאירה בי תחושה לא נוחה הרבה זמן אחר כך.
הייתי בירושלים לפרק זמן מוגבל בשביל כמה סידורים, וישנתי אצל חברה. בבוקר הייתי צריכה לקחת קו מסויים בשביל הסידורים. יצאתי באיחור מהדירה וחששתי שאיחרתי את האוטובוס, אז שאלתי בחור אחד בתחנה אם הקו כבר עבר. הוא אמר שלא והתחלנו לדבר, לא משהו רציני, רק החלפנו כמה מילים כמו "הקו הזה תמיד מאחר קצת" וכד'. כאשר עליתי לאוטובוס הוא התיישב לידי. לא ממש רציתי לדבר איתו אבל גם לא הייתה לי שום סיבה לא לדבר איתו, הוא פתח בשיחה ואני עניתי. הוא הציג את עצמו ושאל איך קוראים לי, ואמרתי את שמי הפרטי. הוא שאל מה אני עושה בירושלים, אמרתי שאני שם לצורך סידורים. הוא שאל בת כמה אני. ככה השיחה התגלגלה כמה דקות. באיזשהו שלב הוא התחיל להעיר לי על המראה שלי – יש לך שיער יפה, אני אוהב בנות עם נמשים, דברים כאלה. חייכתי במבוכה אבל לא ממש ידעתי איך להגיב. הוא שאל אם אני רוצה לצאת איתו, אמרתי לא. הוא השתתק. בשלב הזה קיבלתי הודעה בטלפון ובדקתי אותה. הוא ביקש לראות שנייה את הטלפון שלי כי הוא רוצה לקנות דגם כזה, ואני בתומי הסכמתי. לפני שהבנתי מה קורה הוא התקשר מהטלפון שלי אליו ואמר "הנה, עכשיו יש לי את המספר שלך". לא ידעתי איך להגיב. רציתי לצעוק עליו אבל הייתי מאוד מבולבלת. למזלי בנקודה הזו הוא ירד מהאוטובוס ואני חשבתי שנפטרתי ממנו.
באותו ערב קיבלתי הודעה – בא לך לעשות משהו הערב? עניתי לו שאני לא מעוניינת, אל תיצור איתי קשר. ערב הבא קיבלתי הודעה נוספת – אני אאסוף אותך הערב בשמונה, נצא לשתות, תתלבשי יפה. בשלב הזה התאפסתי על עצמי, ואמרתי לו באופן חד משמעי שאני מבקשת שימחוק את המספר שלי ושאם הוא יצור איתי קשר שוב אני אתלונן במשטרה על הטרדה. הוא אמנם לא יצר איתי קשר שוב אבל בחודש הבא היה לי מספר חשוד של שיחות ממספר לא מזוהה.

אחר כך כעסתי על עצמי שלא הבהרתי לו בו במקום באוטובוס, מיד אחרי שהוא עשה את הטריק עם הטלפון, שזה לא לעניין. אני מניחה שתמיד נורא קל לחשוב שאת תהיי האסטרטיבית שתגיב ישר בסיטואציה, עד שאת בעצם בסיטואציה, וזה לא תמיד כזה שחור ולבן וברור. ובאיזשהו מקום אני גם הרגשתי הרבה זמן שסתם עשיתי פיל מעכבר – הרי הוא סתם החמיא לי קצת וזה לא כאילו הוא ניסה לדעת בי או משהו. אבל זה עדיין הרגיש לי מאוד כמו חדירה לפרטיות.

נשלח על ידי לילך

"אתה מוכן לא להצמד לי לתחת?"

זה קרה לפני מספר חודשים. נכנסתי לתחנה המרכזית בירושלים, כשצריך לעבור שתי בדיקות – תור חיצוני עם גלאי מתכות, ואז תור בתוך התחנה על מנת להעביר את התיק במכונת שיקוף. בתור בפנים למכונת השיקוף היה עומס והא/נשים עמדו צפופים. זה מצב רגיל לתור במכונת השיקוף. אבל הפעם הרגשתי שמישהו נצמד אלי מאחור באופן בלתי סביר. הסתובבתי בחצי ראש כדי לסמן לו שהוא נצמד אלי, מתוך מחשבה שאולי זה בגלל הצפיפות. לא רק שזה לא הפסיק, הוא ממש הצמיד את כל איברו לישבן שלי. התחלתי לרעוד ולבי התחיל לפעום בחוזקה. קרו לי דברים כאלה בעבר מיליוני פעמים. אף פעם לא הייתי מגיבה בגלל הפחד, השיתוק, והתחושה (הנוראית) ש"ככה זה". אבל בשנים האחרונות אני מודעת יותר, מהרהרת בזה יותר, מדברת על זה יותר, יוצאת נגד הטרדות כאלה ואחרות יותר. כל החיים הייתי משותקת ממקרים כאלה, אבל הפעם השתמשתי בכל המודעות והשיחות והידע והחיזוקים שצברתי בשנתיים האחרונות בנושא – והחלטתי להגיב על אף הפחד והשיתוק. הסתובבתי אליו, בחור כבן עשרים וחמש, וצעקתי – "אתה מוכן לא להצמד לי לתחת?". בכוונה השתמשתי במילה תחת, שיהיה בוטה בדיוק כמו מה שהוא עשה לי והניח שזה יעבור לו בשתיקה. הוא ענה לי בזלזול ובהמיות "מה את רוצה יא מטומטמת מי נגע בך?". גייסתי שוב את כל כוחותיי ועניתי, שוב בצעקה, "אתה. תזוז לי מהתחת". כולם הסתכלו אבל אף אחד/ת לא אמר דבר. פרפרתי מפחד כולי, אבל שמחתי שהגבתי. על אף תחושת הבדידות האיומה שבדבר.
ואז, פחות מדקה אחרי, לאחר שלקחתי את התיק ממכונת השיקוף, ניגשה אלי אישה כבת ארבעים, שלא היה לה קשר לבחור שהטריד אותי, ואמרה לי – "את ממש לא נורמלית, איך את מעזה להגיד דבר כזה. אין לך מושג על מה את מדברת". לי אין מושג על מה אני מדברת?!? בשלב הזה, כבר לא נותרו בי כוחות להגיב. הפעם היתה זו היא ששיתקה אותי. חצופה! לא היה לה מושג מה קרה לי. היא לא ראתה. היא לא הרגישה כמוני את ההיצמדות שלו אלי. אז מילא לשתוק ולא להגיב, אבל לבוא אלי ולהאשים אותי בזה שפתחתי את פי ולא שתקתי? זה היה מרתיח ומשפיל.
אני פשוט הסתובבתי והלכתי ממנה. תפסה אותי לא מוכנה.

שנים הכנתי את עצמי להגיב מיידית להטרדות.
עכשיו אני מבינה שאני צריכה להכין עצמי לא רק להטרדות, אלא גם לא/נשים שבזמן אמת, במקום לתמוך – מגנות את התגובה שלי בפומבי.

נשלח על ידי מורן בריר

"תתבייש בעצמך, סוטה!"

"הייתי אמורה לצעוק שהוא נוגע לי בישבן??"

אני רק רוצה לציין תחילה שאני מחשיבה את עצמי כבחורה פילפלית עם פה גדול שלא שותקת כשמשהו מפריע לה והרבה פעמים כשנתקלתי בפגיעה באדם או בעל חיים, התערבתי ללא היסוס.
אבל הטרדה מינית שאני עצמי חוויתי? זה כבר סיפור אחר.

אתמול יצאתי לבלות עם חברות בהופעות יום העצמאות בשדרות מוריה בחיפה. באמצע ההופעה של ברי סחרוף כשניסינו להתקרב לבמה איבדתי אותן, אז ניסיתי להתקדם כדי להיות בתנועה ולחפש אותן. עם כמויות האנשים המטורפות שהיו שם לא היה סיכוי למצוא אותן ובגלל הרעש והמוזיקה לא היה אפשר לדבר בסלולרי..

התקדמתי לתוך הקהל והרגשתי מישהו מלטף לי את הישבן. באותו רגע חשבתי שבגלל הצפיפות הרבה באזור של הבמה – זה סתם מישהו שניסה לפלס דרך בקהל ונגע בי בתמימות. העפתי מבט אחורה, קלטתי בחור בחולצה תכלת והמשכתי להתקדם. למרות שהמשכתי ללכת המשכתי להרגיש את היד המגעילה שלו עדיין על הישבן שלי.
באותו רגע הבנתי שזו ממש לא טעות אלא ליטופים עם כוונות מאוד מאוד ברורות שלא הפסיקו.
עצרתי במקום, הסתובבתי וראיתי את אותו בחור עם חולצה תכלת. הוא עקב אחריי. רתחתי מבפנים. איך הוא מעז לגעת בי ככה?! הרי היו שם אלפי אנשים! איך הוא לא מתבייש לעשות את זה ליד כולם?! בדיעבד, זו הייתה בדיוק הנקודה שהוא ניצל. כל האנשים מסביב.

באותו רגע הייתי נסערת מאוד ולא ידעתי איך להגיב. אמרתי לו "מה אתה עושה?!" ודחפתי אותו אחורה בעדינות. ציפיתי שישאל אותי מה אני עושה ולמה אני דוחפת אותו? משום מה, עדיין חשבתי שיש סיכוי שאולי זה לא הוא. אבל הוא לא אמר כלום והיה לו רק מבט אשם. ללא ספק זה הוא. קפאתי לכמה שניות. כעסתי. כעסתי מאוד. הרגשתי מושפלת. הרגשתי בודדה בעולם למרות אלפי האנשים סביבי. רציתי שיקבל את המגיע לו ונתתי לו סטירה, שיבין. פחדתי להכות חזק. אני לא יודעת איך הוא עוד מסוגל להגיב.
ברגע שהבנתי שאני מסוגלת להגיב – המשכתי להכות אותו.

הבחור הבין שאני מסוגלת להחזיר מלחמה – כנראה לא כמו הבנות ששתקו כשהוא הטריד אותן לפני כן, וברח בריצה תוך שהוא דוחף אנשים בלי חשבון!!! רציתי לצעוק שמישהו יעצור אותו, כדי שיקבל את מה שמגיע לו, אבל לא הייתי מסוגלת להוציא מילה מהפה ורק עמדתי שם רועדת וחנוקה מדמעות.

הדבר שהותיר אותי בהלם היה שכל האנשים שהיו כל כך צפופים וצמודים אלינו הסתכלו על מה שמתרחש, אבל רק לקחו צעד אחורה כדי לא לחטוף מכה ולא התערבו!!!! כולם היו אדישים בזמן שאני רק רציתי שמישהו יעזור לי.
בחורה שעמדה לידי שאלה אותי מה קרה, ואני לא ידעתי מה להגיד לה. היא הרי ראתה את כל מה שקרה!! היא הייתה ערה לחלוטין לכל ההתרחשות ולא התערבה!!! גימגמתי ואמרתי לה שהוא עמד מאחורי ודחף ידיים מתחת לשמלה. התגובה שלה קרעה אותי מבפנים: "אז למה לא אמרת כלום?". כמה חכמה היא הייתה בדיעבד. מה לעזאזל הייתי אמורה להגיד?! ולמי לעזאזל הייתי אמורה להגיד את זה?!
הייתי אמורה לצעוק שהוא נוגע לי בישבן??
הייתי צריכה לעורר מהומה?!

התגובה שלה גרמה לי רק לרצות לקבור את עצמי עמוק באדמה. כשפילסתי דרך החוצה מהקהל עם דמעות בעיניים וגוש חונק בגרון חשבתי רק על המשפט שלה. כעסתי על עצמי שלא גרמתי למהומה. כעסתי על עצמי שויתרתי לו ולא רצתי אחריו כדי שיקבל את המגיע לו.

התביישתי בעצמי שלא עשיתי כלום.

תמיד הבטחתי לעצמי שאם יקרה לי משהו כזה – אני אגיב בעוצמה. שאני לעולם לא אתן למישהו להשפיל אותי ולפגוע בי מינית.

התביישתי לספר לעוד מישהו, אני כבר יודעת שחבל מאוד שלא צעקתי ולא אמרתי כלום, אז למה אני צריכה לשמוע את זה שוב ממי שאני מספרת לו?
התביישתי לספר לשוטרים שאיבטחו את כל האזור, מה הם יכולים לעשות? המטרידן הזה כבר ברח והם רק יסתכלו עליי ברחמים.

לבסוף התקשרתי לחבר שלי והוא אמר לי שהגבתי נכון, שהוא גאה בי שהיה לי אומץ להגיב ככה.
שהבחור בתכלת הוא זה שצריך להתבייש בעצמו, ואני לא הייתי צריכה לרוץ אחריו, שהתגובה שלי הייתה מספיקה בהחלט.
והוא צודק. אני לא צריכה להאשים את עצמי.

כולי תקווה שהצלחתי להפתיע אותו בתגובה, שהוא ברח בגלל הפחד ממני ומהתגובה שלי והוא לעולם לא ירשה לעצמו להטריד מישהי נוספת. מקווה שהגבתי נכון.
(ואני גם מקווה שגם הוא כמוני יושב עכשיו בבית ולא מפסיק לחשוב על מה שקרה, אבל סובל ושונא את עצמו על זה שהוא סוטה).

הייתי חייבת לפרוק ולשתף, אז תודה שקראתם. אני רק רוצה לבקש משהו- כשאתם רואים מקרה דומה – בבקשה, תתערבו!!!!!!
התגובה שלכם יכולה לעשות את ההבדל הגדול בין מטרידן סדרתי למישהו שלא יעז לעשות זאת שוב.
התגובה שלכם יכולה לעשות את ההבדל בין מישהי שמרגישה באותו רגע לבד בעולם לאחת שמבינה שהיא לא והיא יכולה להתמודד.

אז תודה.

נשלח על ידי שרית

"אתה מכיר איזה זונה בשבילי"

אחרי מסיבת פורים, שכחתי את המפתח אצל הטרמפ שלי וביקשתי שיחזור. יצא שעמדתי וחיכיתי כמה דקות ברחוב צדדי יחסית, באזור השעה 1:00 בלילה, עדיין מחופשת.

מרחוק ראיתי שני צעירים שיכורים משתטים בצעקות אחד עם השני. היתה לי תחושת בטן בקשר אליהם, אבל נשארתי במקום כדי שהרכב לא יפספס אותי כשיגיע, והם גם נראו 'כלב נובח לא נושך' כאלה, לא מאיימים במיוחד. כשהם התקרבו אחד מהם ניגש אלי ושאל "סליחה, אתה יודע איפה אני יכול להשיג זונה". לא הייתי מחופשת לגבר. גם לא לזונה.

לא הגבתי ולא הסתכלתי לכיוונו. הוא נכנס לשדה הראיה שלי ואמר "שאלתי אם אתה מכיר איזה זונה בשבילי". הסתכלתי עליו והתחלתי לצעוק, לא חשבתי מה, פשוט מה שיצא לי מהפה באותו רגע. איך אתה לא מתבייש, לפנות לאשה ברחוב באמצע הלילה, לקרוא לה זונה… צעקתי לו "אני אצעק עכשיו ממש חזק ואעיר את כל הרחוב".

איש עם כלב עצר ושאל אם אני צריכה עזרה, וסימנתי לו שהכל בסדר. שני השיכורים גיחכו והסתלקו.

נשלח על ידי טליה