שאלות נפוצות

 

האם אתן חבורה של שונאות גברים?

לא. רבים, במיוחד גברים, אינם מודעים להיקף ולחומרת ההטרדות שילדות, נערות ונשים חשופות אליהן כאשר הן נמצאות במרחב הציבורי. הכצעקתה קם כדי לחשוף את הטרדות הרחוב בישראל, להילחם בהן ולתת במה לקולן של נשים ואנשים המעוניינות בחיים בטוחים וחופשיים יותר.

 

על הטרדה מינית שמעתי, אבל מה זו הטרדת רחוב?

הטרדת רחוב (street harassment) היא צורה של הטרדה מינית המתרחשת במקומות ציבוריים. היא שואבת את כוחה, בין השאר, מהאנונימיות היחסית של המפגש במקום ציבורי ועל תזכורת מתמשכת לקבוצות מוחלשות (נשים ולהטב”ק, למשל) שהן “חלשות”, שהן “נמצאות תחת פיקוח” כי תמיד “מישהו יכול לפגוע בהן”, אז כדאי להן לחייך ולעזוב מהר את המקום. בעוד שבישראל קיים החוק המתקדם בעולם כנגד הטרדה מינית, והוא מכסה מקרים בהם ההטרדה היתה חד פעמית (וזהו המקרה עם רוב הטרדות הרחוב) – אנחנו ממשיכות וממשיכים לחיות עמה. אם איננו מוכנות לקבל יותר הטרדה מינית כצורת התנהגות לגיטימית בבית ובמשרד, מדוע שנסכים לה ברחוב, מזרים?

 

ומה אם אני גבר שרואה אישה יפה ורוצה להחמיא לה? זה הופך אותי למטריד?

חלק מאיתנו לא יחשיבו “היי, מותק!” או נעיצת מבט ופליטת “וואו!” כאמירה מעליבה. חלק כן. אחרות יכולות לחשוב שזה מאיים על בטחונן (במיוחד אם מדובר במישהי שעומדת לבדה בתחנת אוטובוס בשעות הלילה), כאמירה גסת רוח או כמאורע מעצבן מאוד. זכרו שמרבית הנשים חשופות להטרדות והערות על בסיס קבוע, חלקן באופן יומיומי. כרבע מהנשים עברו או יעברו תקיפה מינית במהלך חייהן. מה שנחשב “מחמאה” בעינייך יכול להיות תזכורת כואבת בעיניהן. ככלל, ישנם הרבה “אזורים אפורים” כשזה מגיע להטרדות רחוב. במקום לחשוב מה לא יעבור את הגבול, נסה פשוט להתייחס בכבוד לכל אישה – ואדם – שאתה פוגש.

 

מה הסיפור עם עמדת האתר בנושא גזענות? איך היא קשורה להטרדה מינית?

החלפת סקסיזם (אשר מתבטא בהטרדות רחוב) בגזענות היא טעות נפוצה ומצערת אשר אינה עוזרת לאף אחד מן המאבקים החברתיים. ישנם סטריאוטיפים חמורים על גברים מקבוצות אוכלוסייה שונות, אשר לכאורה מטרידים יותר. הסטריאוטיפים הללו טועים ומטעים, ובהכצעקתה אנו מבקשות משולחות הדיווחים שלא לפול לטעות זו. אם את חושבת שהעדה, הדת או המוצא של האדם שהטריד אותך רלוונטיות ובלתי נפרדות מהדיווח, אנא וודאי שהסיבה אינה גזענית ומוסברת היטב בדיווח – ולא כ”תירוץ” להתנהגותו של המטריד.

 

אבל הטרדה מינית היא דבר שמשתנה בין תרבות לתרבות, לא?

הטרדות מיניות קיימות בכל תרבות בצורות שונות, וזה לא מצדיק את קיומן. האשמת תרבות, עדה או דת אחת בהטרדת יתר מסיטה את הזרקור מהבעיה עצמה, ומעבירה אותנו לדון בנושאים שאינם אי שוויון מגדרי. נכון שגזענות, סקסיזם ולאמונות קשורים קשר עז אחד בשני, אך הכצעקתה פועלת כדי לחשוף חלק מקשר זה – את החלק המגדרי.

 

אני גבר שלאחרונה עבר הטרדת רחוב מאישה. למה שלא תפרסמו את הדיווח שלי?

הטרדת רחוב נפוצה יותר בקרב נשים וטרנס, ואתר זה מתמקד בהן. אין זאת אומרת כי הטרדות על רקע מגדרי כלפי קבוצות אוכלוסייה אחרות אינן קיימות, אך אתר זה אינו מתמקד בהן.

 

למה אתן לא מפרסמות תמונות/סרטוני וידאו כמו אתרי Hollaback אחרים?

המטרה הראשונה והיחידה שלנו בהכצעקתה, מלבד מתן במה לדיווחים על הטרדות רחוב, היא העלאת מודעות אליהן. בנוסף, אנחנו לא מאמינות בלקיחת החוק לידיים וחושבות שהחוקים הקיימים מכסים באופן כולל את מרבית הטרדות הרחוב שאנחנו מפרסמות. אנו מאמינות למדווחים ולמדווחות שלנו, אך מכיוון שמטרתנו אינה לעזור לכל מדווח ומדווחת לסגור את החשבון עם המטרידים שלהן ושלהם באופן פרטני, בחרנו שלא לפרסם תמונות וסרטונים באתר.

כאמצעי המחשה, אנו מציעות לכם לחשוב על התסריט הלא-מאוד-מופרך הבא:
1. פורסם דיווח עם תמונה.
2. המטריד או חבריו מזהים את עצמם. הוא או חבריו רוצה/ים להוריד את הפוסט כי א. הוא/הם לא תופס/ים את ההטרדה כהטרדה, ב. הוא זועם בגלל הלבנת פניו ברבים, ג. כל התשובות נכונות. המטריד דורש התנצלות מהמדווחת ומהאתר. כתוצאה מכך צוות האתר צריך לקחת על עצמו תפקיד חדש, של בורר, שופט ושוטר – תפקיד אשר מעולם לא התיימרנו לקחת על עצמנו.
3. אם מוגשת תביעה משפטית, ההשלכות עשויות להגיע עד לסגירת האתר.
4. אין יותר הכצעקתה, כי במקום להתרכז במתן במה והעלאת מודעות הפכנו להיות בוררות, שופטות ומוציאות לפועל כתוצאה מהתערבות בהטרדה/ות יחידה/ות.

במלים אחרות, גם אם העניין לא יתסכם בתביעה משפטית והתמונה תפורסם מתוך ניסיון כן להזהיר אחרות, הרי שהניסיון לבייש אחרים ברבים על התנהגות אותה הם לאו דווקא רואים כמביישת עלול להסתיים באופן מר לכל הצדדים. יתרה מזאת, כפי שהזכרנו, זוהי פשוט לא מטרת האתר וזו אינה הסיבה להתנדבותן של הנשים שמתחזקות אותו.
אנו רוצות להזכיר כי כאשר ניתנים לנו פרטים מזהים קונקרטיים והמטריד הוא מטריד קבוע אנו מפרסמות אותם כדי להזהיר. עם זאת, איננו מוכנות להתערב מטעם עצמנו בצעדים שיכולים להיות בעלי השלכות משפטיות רציניות על קיום האתר או לפתוח זירה של משפטי שדה ברשת. ההטרדה עצמה היא זו שמשנה כאן; לא המטריד.

 

הטרדת רחוב זה לא משהו שצריך פשוט לקבל כחלק מהמחיר של חיים בעיר כאישה?

לא. מיסים עירוניים הם חלק מהמחיר שיש לקבל כחלק מהחיים בעיר, ונשמח לראות אותם מושקעים בפתרונות ובמאבק בהטרדות הרחוב.

 

את לובשת מיני ומחשוף ומצפה באמת שלא לקבל תגובות? זה לא קצת נאיבי?

ראשית, לא. אף אחת אינה חושבת לעצמה: “אם אתלבש כך, בטח מלא גברים יטרידו אותי ברחוב. הם ייגשו אליי, יציעו לי הצעות מגונות וינסו לשלוח ידיים. לבטח אזכה לשלל הערות מבזות ומשפילות, איזה כיף!”. אותה אישה חושבת לעצמה, שבא לה ללבוש את הבגדים האלה, וזהו. ולאף אחד אין זכות להתייחס אליה בצורה מגעילה ומבזה רק בכלל שאותה בחורה בחרה להתלבש בדרך מסויימת.
שנית, מחמאה אינה מחמאה אם היא גורמת לאדם להרגיש שלא בנוח, או מאויים.

 

אבל מה הטעם באתר אם המטרידים לא יהיו אלו שיקראו אותו?

למעשה, ישנם כמה וכמה טעמים. ראשית, רוב הנשים שעברו הטרדת רחוב אינן יכולות להגיב לה בזמן התרחשותה מסיבות שונות. כאן אפשר לדבר על זה, לשתף אחרים ואחרות – ולדעת שיאמינו לך ולא ישפטו אותך. שנית, אם יתקבלו מספר דיווחים שדומים אחד לשני בפרטיהם, ניתן לפנות למשטרה כדי לעשות משהו בנדון. אנחנו נעלה לאתר מיידית כל דיווח שיגיע אלינו ביומיים שלאחר ההטרדה. שלישית, לא לחינם אנו קוראים לסיפורים שלכם ושלכן “דיווחים” – מבחינתנו, אלו הן ראיות שאנו צוברות לקראת דיון ציבורי מקיף בנושא. ואם נתרום לקיומו של אחד כזה, ולמודעות לגבי היקפי התופעה, עשינו את שלנו.

 

אבל אם “המטריד” שלך חתיך, את תרצי את זה, לא?

אין קשר בין הטרדת רחוב למיניות או סקס. הקשר הוא בין הטרדת רחוב, כח והשתקה. כח שאנחנו לוקחות בחזרה, דיווח אחר דיווח.

 

אז מה, כבר אסור להתחיל עם בחורות?

התשובה לשאלה הזו מצדיקה פרויקט בפני עצמו.

 

 

שאלות בנושא תגובות באתר

 

מהי תגובה פוגענית?

תגובה פוגענית, בהגדרתנו, היא בראש ובראשונה כל תגובה המכילה שיפוט כלשהו על מעשיה, תגובותיה, בחירותיה, חבריה או רגשותיה של המדווחת, גם אם תשעים אחוזים ממנה מוקדשים להתנצלות עמוקה על כך או לפמיניזם אולטרה רדיקלי. אנחנו כאן גם כדי להקשיב, ולא כדי לשפוט. כדי לקיים דו שיח על הדיווחים, אנחנו אלו שנדרשים, קודם כל, לעצור ולהקשיב – ולא להיפך. במילים אחרות: כל תגובה שתכיל את צירוף המילים “חבל שלא עשית ככה” או “למה לא עשית אחרת” לא תתפרסם. נקודה.

 

לא הבנתי, למה אסור לבקר?

אנחנו מקבלות לעיתים תגובות הנראות כתומכות ולעניין על פני השטח. הבעיה, מבחינתנו, היא שכמעט כולן, מבלי משים, מטילות ספק בדיווח או עושות שימוש בצירופים “היית צריכה לעשות”, “את חייבת לדווח למשטרה” או “למה לא עשית”. הדברים הללו, גם אם מרופדים בעשרות משפטים תומכים, עדיין יכולים לפגוע מאוד במדווחים ובמדווחות. הן והם ישמעו את הטלת הספק הזאת בכל מקום; כאן, אנחנו מבקשים להימנע מכך.

 

ומה עם לספר על טכניקות החיזור הנאורות שלי, שלא פוגעות באף אחת וגרמו לעשרות בחורות לפול שדודות תחת רגליי (באמת, בדוק!)?

טהורות כוונותייך ככל שיהיו, “הכצעקתה” לא קם כדי להביא עצות “איך להתחיל עם בחורות”. אנחנו כאן בשביל דבר אחד בלבד: לדבר על, לפרוק ולהראות איך הטרדות רחוב נראות – ולא איך היינו רוצים שיתחילו איתנו. נסו להיות מודעים להבדל.

 

התגובה שלי לא פורסמה, ואני בטוח שהיא היתה רגישה ולעניין!

כל התגובות באתר מתפרסמות רק לאחר שצוות האתר קבע שהן ראויות לפרסום (לינק למדיניות). יש לזכור שצוות האתר מפעיל אתר זה בהתנדבות, ולא תמיד זמין לקריאה ואישור של התגובות. לכן, גם אם התגובה שלך היתה לעניין, סביר להניח שעדיין לא הספקנו לראות אותה.

 

הדיווח ותגובתה של המדווחת נראים לי לא לעניין. לא מיותר לפרסם?

הכצעקתה מפרסמת דיווחים המתארים מנקודת מבט אישית סיפורי הטרדה ותגובות אותנטיות של נשים מתוך רצון להשמיע את קולן וחוויותיהן ומתוך הבנה כי קולות אלו כמעט ואינם מקבלים במה וירטואלית לא שיפוטית. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי אין אנו קוראות לתגובות אלימות שכנגד ואיננו תומכות באלימות כהתקפה (להבדיל מהגנה עצמית) בכל צורה שהיא: מינית, פיזית או וירטואלית.

 

אבל זה לא הוגן! מה עם חופש הביטוי שלי, פמיניסטיות ארורות?!

חופש הביטוי הוא אידיאל נעלה, ואנחנו בהחלט בעדו; לכן, אף אחת מצוות האתר לא תעצור בעדכם מלהקים בלוג משל עצמכם ולפרט את דעתכם המנומקת, הסקסיסטית, הגזענית, ההומופובית, הטרנסופובית או הפוגענית שם. אלוהים יודעת שאנחנו שומעות אותה בכל מקום אחר, ובמיוחד ברחוב. לעומת זאת, אתם לא תעשו זאת כאן. מלבד זאת, אם העולם היה הוגן, לא היינו צריכים את האתר הזה, לא?

שנית, מדיניות התגובות החדשה נועדה גם כדי להגן עליכם, מגיבים יקרים: לפחות לאישה אחת מצוות ההנהלה יש את הרצון העז לקחת תגובה שלא פורסמה מדי פעם, לפרסם אותה כפוסט נפרד, ולצלוב וירטואלית את המגיב בפומבי למען יראו ויראו למה הוא טועה, לעזאזל. ייתכן שבעתיד היא גם תעשה זאת, בשביל הכיף. אתם מבינים, אנחנו חושבות גם עליכם.

 

הייתי עד/ה להטרדה, אבל לא הצלחתי לעשות שום דבר בנדון. האם אני יכול/ה לשלוח לספר על מקרה בתגובות?

לדיווחים האלו, מצד שלישי שלא פעל (להבדיל מדיווחי הצל”ש), אנחנו מתייחסות כדיווח צד ג’. דיווח צד ג’ מתאר מצב בו המדווח/ת צפה במקרה מהצד ולא היה מושא ההטרדה ולא התערב או ניסה לעזור מסיבות שונות. כחלק ממדיניות האתר וניסיון עבר בו מושאי הדיווח חוו פגיעה נוספת בשל פרסום הדיווח,  אנחנו לא מעלות דיווחים ותגובות כאלה מבלי לקבל את אישור המוטרד/ת. במידה ולא ניתן לבקש אישור שכזה – לא נוכל לפרסם דיווח שכזה. איננו מעודדות שתיקה והתעלמות, אבל גם איננו מעודדות חשיפה כפויה בשם מי שיתכן ולא מעוניין בכך. לתשומת לבכן/ם.

 

אבל מה קרה בדיוק? מה עשית אחר כך? איך החבר/ה שלך הגיב/ה? וכד’

לעיתים מתקבלות אצלנו תגובות שמבקשות פרטים מהמדווחת שלא נמצאו בדיווח, ושספק אם היא אי פעם התכוונה לפרסם בפומבי. אלו יכולות להיות בקשות לפרטים נוספים על ההטרדה שקרתה או על פעולות נוספות שננקטו (או לא) בהקשר של אירוע מסוים מצד א/נשים נוספותים שהיו מעורבותים, הרשויות, או סקרנות לדעת מה קרה לאחר מכן. בעקבות תגובות אלה, שהולכות ומתרבות, חשוב לנו להבהיר שאנחנו פה בשביל להקשיב למדווחות, ולא כדי לתחקר אותן; בשביל לתת להן ולסיפורים שבחרו לשלוח ולשתף, מרחב בטוח משאלות, מחקירות, מסקרנות וממציצנות. אנחנו לא כאן כדי לברר פרטים, בין אם מתוך סקרנות (שהיא מובנת וטבעית) ובין אם מתוך הרצון לעזור (שגם הוא, תגובה לגיטימית לכשעצמה). אנחנו נותנות למדווחות את האוטונומיה להחליט בעצמן מה הן רוצות לספר, ומה בוחרות שלא (בגבולות מדיניות האתר). מכאן שאין מקום לתגובות בסגנון זה באתר, והן לא תתפרסמנה אצלנו, אלא אם המדווחת תרצה בכך.