היררכיה של כאב

אנו רוצות להתייחס לסוגיה מורכבת שנתקלנו בה בתגובות לאתר ולהגדיר אותה כ”היררכיה של כאב” (היררכיה – מערכת של דרוג וארגון). לעיתים אנו נתקלות בניסיון לעשות “היררכיה של כאב” (למי כואב יותר?) בתגובות כלפי דיווחים אלה או אחרים. מדובר בתגובות המביעות ספק באשר לחוויה של המדווחת לנוכח מה שעברה, ומנסות לצמצם את האירוע בהתייחס לאירועים אחרים, חמורים יותר, שעברו נשים אחרות.

כפי שכבר כתבנו בעבר, הטרדה מינית ברחוב היא תופעה חברתית שיש לה הקשר רחב. כלומר, יש טווח רחב של אירועים שנשים עוברות בחיי היומיום, החל מאונס ועד להטרדת רחוב, כגון אמירה בהקשר מיני ומגדרי, שמטרתה לפגוע, לחפצן ולהשפיל.
לצערנו, המצב החברתי היום הוא שביטויים רבים של אלימות מינית שנמצאים על הטווח הזה לא נתפסים כחמורים על ידי החברה. התוצאה היא שקשה לשכנע אנשים הן בקיומן של התופעות הללו והן בנזק שהן גורמות לנשים ולחברה כלל. כך למשל, החברה נוהגת להבחין בין “אונס קלאסי מהסרטים” שהדימוי שלו הוא גבר זר אונס בתולה תמימה וצעירה בסמטה חשוכה ובין “אונס מכרים” ו”אונס רעיות”, מתוך תפיסה שאם אישה מכירה את התוקף, או יותר מכך, נשואה לו, הרי שלא יכול להיות שנאנסה על ידו. נתונים של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מלמדים אותנו שרוב מקרי האונס והתקיפה המינית מתרחשים בין מכרים, חברים, שכנים, בני זוג וקרובי משפחה.

האתר שלנו שם לו למטרה להעלות את המודעות ל”קטנה שבבעיות” ולהאיר את תופעת הטרדות הרחוב שמהן סובלות נשים רבות. אכן, הטרדת רחוב אינה אונס, ובודאי אינה מוגדרת כך בחוק ועל ידי החברה. יותר מכך, הטרדת רחוב אינה מערבת בדרך כלל הפעלת כוח פיזי או פגיעה פיזית ממשית. במידה והטרדת הרחוב הופכת להיות אירוע אלים באופן ממשי, היא מוגדרת מיידית כפגיעה פיזית או כתקיפה מינית, ונתפסת כחמורה יותר הן על ידי הנשים עצמן, והן במדדים אובייקטיבים כמו נזק גופני וטראומה נפשית.

לכן, איננו טוענות שאין הבדלים בין סוגים שונים וביטויים של אלימות מינית כלפי נשים ברמת הנזק הגופני והנפשי, אולם אנו תופסות את כל הביטויים האלה כחלק מהקשר חברתי רחב של אלימות מינית. תפיסה זו מובילה אותנו למדיניות שלפיה אין אנו רוצות ליצור “מדרג של סבל” או “היררכיה של כאב”, במובן של שיפוט בנוגע למי סבלה יותר ביחס לחומרת האירוע. אנו בוחרות להשמיע קולה של כל אישה מתוך כבוד לחוויה האישית שלה ולאופן שבו היא מגדירה אותה. אין אנו מעוניינות לקיים דיון משפטי, חוקתי או אובייקטיבי שניתן למדידה, לכימות ולהגדרות נוקשות, כי אם להאיר תופעה באמצעות חוויות וסיפורים של נשים. בכך ייחודו של האתר. אנו רוצות להימנע מתגובות שיכולות להקטין את החוויה של המדווחות, לצמצם אותה ולהחזירה למחשכים, כשלא היה ראוי או לגיטימי לספר סיפור שכזה ולתאר את התחושות ביחס אליו.

ההקטנה של החוויות של המדווחות יכולות להגיע משני הקצוות של הסקאלה. מחד, תגובות של גברים ונשים שלא עברו חוויות כאלה בהיקף שנשים רבות עוברות, ולכן הן נראות להם טריוויאליות. תגובות אלה בעייתיות כיוון שאינן מכירות במצוקה שהטרדות חוזרות ונשנות יכולות לגרום, ואכן גורמות, למוטרדים ולמוטרדות. מאידך, תגובות של נשים וגברים שעברו חוויות קשות כל כך עד שכל חוויה אחרת מתגמדת לעומתן ומקשה על הזדהות עם הכאב שחוות מדווחות אחרות. תגובות אלה מפחיתות ממשמעות החוויה בעיניה של המתארת, גם במידה והן מכירות במצוקה. כך הן משמרות את הרושם שזו לא בעיה “גדולה מספיק” ביחס לבעיות אחרות בשביל שיהיה צורך לתת לה מענה.

שני סוגי התגובה בעייתיים מול הניסיון להעלות למודעות בעיה של הטרדת רחוב מינית ומגדרית. על כן, איננו סבורות שזה נכון לעסוק בשיפוט חומרתו של האירוע באופן המשתמע כאובייקטיבי. אמירות כגון – “טוב שלא קרה כך וכך”, “היה יכול להיות יותר חמור, יותר נורא, יותר כואב, יותר מזיק”, “אני עברתי משהו נורא יותר”, “לי נגרם נזק עצום יותר”, עלולות ליצור מדרג של כאב ולהקטין את החוויה של המדווחת באופן שאינו תואם את מדיניות האתר ומטרותיו. יותר מכך, הן עלולות לשוב וליצור הפרדה בין נשים שונות שעברו חוויות שונות ולטשטש מחדש את התפיסה שלאלימות מינית יש הקשר חברתי רחב והיא באה לידי ביטוי באופנים שונים.

אנחנו מכירות בעובדה שנשים שונות מגיבות לחוויות שונות בעוצמה שונה. המטרה שלנו היא לתת ביטוי לתחושותיה של המדווחת כפי שהיא חווה אותן ומנסחת אותן. אנחנו לא מזלזלות בחוויה וברגשות של אף אחת, והדברים אמורים הן לגבי הקוראות שלנו (שאולי עברו אונס או תקיפה מינית אחרת) והן לגבי המדווחות.

כולנו חלק מהמאבק כנגד אלימות מינית וסקסיזם וכולנו שותפות לדרך.