סיור לימודי והרצאה

בחודש פברואר השתתפתי בסיור לימודי והרצאה כחלק מלימודיי האקדמיים. זו הייתה חוויה לא נעימה בלשון המעטה.

ההרצאה הייתה תערובת של היטפלות לסטודנטים וסטודנטיות על ידי לעג שרירותי, השפלות קטנות למיניהן, סקסיזם והטרדות מיניות מילוליות. וזה בנוסף לחוסר ידע בנושאים שעליהם דיבר המרצה: התשובות שהוא נתן היו הפוכות ממה שכתוב באתר, חוץ מזה שהן היו סקסיסטיות.

כמו ברוב הדברים בחיים, הכל שאלה של מינון ושל קונטקסט. אם ניתן לקחת התבטאות ולבודד אותה, היא אולי לא תישמע כל כך נורא, היא אפילו יכולה להיות הומריסטית. אבל היא גסת רוח ופוגענית אם היא חוזרת על עצמה שוב ושוב במינונים גבוהים כשבבירור הנוכחים חשים מובכים ונמנעים מלענות בגלל יחסי הכוחות.

אם ניתן לחשוב על תנאים אחרים, למשל בחברתם של בני משפחה וחברים, כאשר אין יחסי מרות או סמכות, זה גם יכול להיות נסבל, אולי. אך העוצמה, המינון, החזרות, טון הדיבור והשילוב של כל הגורמים ביחד לא מותירים פרשנות אחרת.

אני ספרתי ארבע פעמים (והתחלתי לספור בערך מהאמצע) התבטאויות כמו – “בא לך שאני אוריד אותך לארצה?”, “מה את אומרת שאני אוריד אותך לארצה עכשיו?”. אמנם הוא גם הציע להוריד את כל קהל הסטודנטים לארצה, לפחות פעמיים. אבל ההתבטאויות האישיות המיוחדות האלו כוונו לנשים צעירות, לסטודנטיות, ונאמרו בטון מסוים מאוד. אף אחד מאיתנו לא הגיב באף אחת מההישנויות של ההתנהגות, אם כי ראיתי את הבעות המבוכה והבלבול על פני חבריי לכיתה. ולמרות שהשתררה דממה כל פעם, הוא המשיך.

וכולנו יודעים מה בעצם זה אומר “להוריד לארצה” מישהו. כניעה מצד אחד, שליטה ודומיננטיות מצד שני. כניעה שלנו כנשים לגבר בעל סמכות שהוזהרנו לא להסתבך איתו. הדבר אינו תקין מצד מרצה, אינו ראוי.

לפני שנכנסו למרכז, הוזהרנו שהסטודנט שהתווכח עם המרצה באחד הסיורים שהיו בעבר הסתבך מאוד וכמעט הועף מהקורס בשל כך. קורס שהוצאנו עליו לא מעט כסף והשקענו בו לא מעט זמן. איש לא רוצה להסתבך. זה לא נעים להסתבך. ובתקנון המכללה שכולנו חתומים עליו כתוב במפורש שלמכללה שמורה הזכות להעיף סטודנט מהלימודים עפ”י שיקול דעתה הבלעדי. (למרות שאני מניחה שהכוונה הייתה למקרים שונים בטבעם ממקרה זה, לאנשים לא יציבים או אלימים או לא ישרים, שיש סכנה שיפגעו באחרים אם יעבדו במקצועות אלו).

המרצה לעג לסטודנטים, באופן שרירותי. הוא יכול לקחת התבטאות תמימה וללעוג לה. להיטפל אליה, או סתם להעליב באופן שרירותי, שוב, את האדם שבחר בו באותו רגע. אבל כל דבר בנפרד הוא גבולי. רק שזה מצטבר אפשר לראות את האפקט שזה יוצר. זה דפוס ידוע של התעללות. כאשר מקבלים תגובה לא נעימה ולועגת על משהו שרירותי, אין מושג מה היא ההתנהגות שתגרום ל”עונש” ל – “תיקון”, דבר שגורם לחרדה ולערעור הביטחון של הקורבן. התופעה כל כך ידועה שיש לה אפילו שם, באנגלית קוראים לזה Bullying. אני מניחה שאתם מכירים את המושג, אבל במקרה שהוא לא נורא ברור ומוגדר בראשכם אני מפנה אתכם לערך בויקיפדיה האנגלית כי הוא מתאר במדויק את השיטות של המרצה ואת התנאים בהן התנהגות זו מתרחשת.

כולנו עושים את זה לפעמים. אנחנו רק אנושיים. אבל ההבדל הוא במינון, כשההתנהגות חוזרת על עצמה יותר מעשרים פעם בזמן קצר זה בפירוש חורג מהנורמה.

ובנוגע לסקסיזם ולטעויות מקצועיות, כששאלה אותו סטודנטית מדוע במרכז משתמשים בשיטות מסוימות ולא בשיטות אחרות, הוא ביקש ממני לקום ולהחזיק את ידו. זה מה שעשיתי. הוא משך אותי קצת. לא הבנתי את זה בכלל. ואז הוא הודיע לי, “אני הרבה יותר חזק ממך” ו-”שאישה שברירית” פשוט לא תוכל לתקן את הסיטואציה אם תצטרך. והטון של ההתבטאות היה יותר משמח. שאי אפשר לצפות שמה שהוא יכול לעשות יעשו נשים חלשות. איכשהו זה תמיד נשים שבריריות וזה תמיד גברים מסוימים מאוד שיש להם התבטאויות כאלו ואיכשהו זה נראה להם לגמרי תקין. והם מאוד נהנים להזכיר את זה.

נשלח על-ידי טל קורובקין

התגובה של ל "

  1. הייתי מאוד רוצה לדעת מי “הזהיר” אתכם מאותו מרצה. סטודנטים בשנים קודמות? גורמים במכללה? מזעזע אותי לחשוב שמוסד אקדמי מגבה אדם כזה ובעצם נותן יד ואפילו מעודד את הנצחת התופעה.

  2. ממש מזעזע שיש כאלה אנשים שעובדים בדברים שקשורים לחינוך!
    כתבת שכל סיטואציה נפרדת הייתה “עוברת” אבל הכל ביחד הצטבר למשהו יותר גרוע – אבל הדוגמא האחרונה הייתה מזעזעת ולא עוברת בכלל.
    מה הקשר לזה שהוא בחר אותך ספציפית מהקהל ואמר (והדגים) שהוא יותר חזק ממך ללמה משתמשים בשיטה אחת ולא באחרת? איך זה בכלל עונה על השאלה שהיא שאלה? זה לגמרי לא “עובר” ולא בסדר.

  3. מההכירות עם מקומות לימוד בהם יש כלל שבו סטודנט עלול לעוף לחלוטין ע”פ שיקול דעת בלעדי של המוסד, אני יודעת שזו בעיה. כי המוסד הנ”ל כבר בעייתי. כל סטודנט שלא נכנס לנורמה שלהם, שהם אוהבים לשנות אותה מפעם לפעם נמצא תחת סכנה. מוסדות כאלו גם לא יהססו להגן על אנשים כמו אלו, או לכפות על אנשים את דעתם.
    אבל זה רק מנסיוני המר. וציינתי את זה כי לאור התנהלות המוסד, הדבר מזעזע במיוחד (שהוא מזעזע גם כך) – כאשר המוסד הוא כזה. כי הסטודנט/ית חסר כח לחלוטין. אין לה/ה למי לפנות. והיא לבד. וכל הסטודנטים כולם ביחד לבד, כי כולם מפחדים.

    מזדהה עם תחושתך.

  4. טוב חברות וחברים,

    קודם כל בואו נתחיל מהסוף. אני כמובן, התלוננתי, וזכיתי למענה הולם. ממש כך. מכובד וענייני. כאן אין לי טענות, אלא ממש להיפך.

    הטעות שלי הייתה שביקשתי מחבריי לקורס להצטרף לתלונה שלי ומה שהם כתבו לי לא היה נעים במיוחד. ממש מזון לסוציולוגים.
    זה מה שמישהי השאירה לי על הקיר של הפייסבוק. השארתי את זה שם. היא חשבה לבייש אותי כנראה ולהשפיל אותי בפומבי, אבל אני לא מתביישת כשאנשים אחרים נוהגים בחוסר כבוד. זו בעיה שלהם.

    היא רוצה שכל העולם ידע מה היא חושבת :

    “אני חייבת לציין שאת טיפשה וחסרת כל הבנה כלפיי האדם השני. אני לא ינסה להגיב לך בצורה יפה כמו רותם. אני חושבת שאת לא יודעת על מה את מדברת ואם באמת היו לך קרובי משפחה עם נכות כזו לא היית מדברת ככה. את אומנם בת 35 אבל מתנהגת כמו ילדה בת 10. אולי לא שמת לב לתכונה המדהימה הזאת שלך אבל את אוהבת לחשוב שאת יודעת הכל. אז מותק את לא. תסתמי את הפה ואל תדברי על דברים שאת לא מבינה בהם, באמת תחסכי לנו ולעצמך. שלום.”

    ואחר כך היא כתבה עוד ואיחלה לי להישאר לבד כי אני אדם דוחה.

    הם כולם היו כאלו.
    כן, הבנאדם נכה. ולאחר הייתה ילדות קשה, וזה קם
    על רגל שמאל בבוקר. ברור לכולנו שזה רק תירוץ שהיא נתנה לעצמה. (ובמקרה
    יש לי קרוב משפחה בדיוק עם כזו נכות).
    כי האמת פשוט קשה מדי. והאמת היא לא רק שהיא קורבן (כי כולנו כאלו
    ובכולנו ניתן לפגוע ואין בזה רע) אלא שהיא שפן. אישה שכורתת את הענף עליו היא יושבת,
    אני לא מסוגלת להבין את זה. אבל אני לא עוסקת בסוציולוגיה או פסיכולוגיה.

    מאז כולם די מתנכלים לי. וכן, אני יודעת שזו (גם) עבירה פלילית שנקראת סביבה עוינת.

    לאתר הזה יש מדיניות של אנונימיות. לי אין מדיניות כזו. אני תמיד אתן קרדיט
    למי שמגיע לו. אם אתם רוצים פרטים כמו שמות, אני אשמח לתת באופן פרטי –
    זה המייל שלי :[email protected]

    1. זה לא משנה שהוא נכה. לא העברת שום ביקורת על הנכות שלו, אלא על ההתנהגות שלו.

      איפה שלמדתי היו שני תלמידים עם נכות גבוהה (תלמיד ותלמידה) התלמיד היה ממש מטריד כלפי התלמידה, כל הזמן אמר לה כמה שהיא יפה וניסה לגעת בה ולא עזר כמה שהיא אמרה שהיא לא מעוניינת, כל פעם שראיתי אותה הוא הלך אחריה והיא כל הזמן אמרה לו להתרחק. כשאחרים הביעו ביקורת כלפיו הוא טען שמבקרים אותו על זה שהוא נכה, אבל זה לא היה קשור בכלל, זה היה על זה שהוא מטריד אותה.
      גם לנכים אין זכות להטריד, ואין זכות להיות פושעים בשום צורה.

    2. החברה נוטה לתת פס חופשי למי שגורלו לא שפר עליו להתעללות באחרים. הייתה לי ביסודי מורה שהייתה מתעללת בנו, משפילה אותנו מילולית ותוקפת אותנו פיזית תדירות, ההורים שלנו וגם הנהלת בית הספר ידעו על זה, אבל לא עשו דבר כי היא הייתה אם שכולה. וכשאחותי הקטנה הייתה בכיתה א’, ילדה מכיתתה נהגה להתעלל בה, להכות אותה ולאיים עליה בכל הזדמנות, אבל החברה מסביב לא ראתה בזה בעיה שצריכה להיפסק כי הילדה איבדה את אחותה הקטנה שנה או שנתיים קודם.

    3. את נשמעת פשוט אישה לעניין, אני מעריכה אותך רק מלקרוא את הפוסט והתגובה שלך. איזה גועל, והבחורה שהגיבה לך? תסלחי לי היא נשמעת סתם קנאית עם מטען עליך!

  5. כדי להבין את הסיטואציה במלואה צריך לחשוף הרבה פרטים לגבי תחום הלימוד והעיסוק הספציפי. וזה כבר יחשוף את האתר הזה.

    בואו רק נגיד שהוא מדבר שטויות מוחלטות. כי לכוח אין הרבה חשיבות כאן, אם בכלל. בטח לא כשההבדל (בממוצע) בין נשים לגברים בכוח נע בין 10 ל-20 אחוז. וגם זה לא משמעותי. מה שצריך לדעת זה להשתמש במה שיש לך והדבר הכי חשוב זו דווקא הזריזות.

    ואיך אני מתה עם גברים שבטוחים שלא משנה כמה הם אפסים הם הרבה יותר טובים מכל אישה. גם אם היא זוכת מרתון, מרימת משקולות או פרופסור באוניברסיטה. זה כמו השמיכה שתינוקות חרדתיים לוקחים איתם לכל מקום. רק שבגיל מבוגר זה כבר הופך ממש פאתטי.

  6. מגעיל בכל צורה אפשרית, איזה תירוץ מצדיק דברים כאלה? בדרך כלל גבר שאומר דברים כאלה חלש גופנית או שיש לו תדמית מאוד פגיעה. בסופו של דבר כולנו פגיעים, אבל “גבריות” מוגדרת בצורה מטומטמת בחברה שלנו (הטלויזיה לא עוזרת), וכאילו כל גבר שומר על ה”גבריות” שלו ע”י זה שהוא אומר לעצמו “אני יותר חזק”, “אני לא פגיע”. מזה נובעת העובדה שיש המון נערים שמתאבדים כי “גבר” לא אמור להיות שברירי, למרות שהוא כן, באותו מידה אם לא יותר מאישה.

    [תגובה זו נערכה בהתאם למדיניות האתר]

  7. זה יחס ממש לא ראוי, לא הולם ולא מכבד.
    טוב שדווחת ונענית בצורה ראויה.
    היחס של החברה מרתיע ולא צודק, למען האמת זה די צפוי, החברה לא אוהבת שינויים או שוני, למרות שהם הכרחיים. וזה מאוד הכרחי שאנשים יבינו שאסור להם לנצל את הכוח\סמכות\מרות שלהם לרעה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *