הַמּוֹרֶה לְעִנְיְנֵי רוּחַ

עריכה: לבקשת הקוראות שהדפדפנים שלהן לא מציגים ניקוד באופן תקין, העלנו גרסה נוספת, לא מנוקדת, אחרי הגרסה המקורית.

הַמּוֹרֶה לְעִנְיְנֵי רוּחַ אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לִפְתֹּחַ אֶת הַגּוּף.

הַמּוֹרֶה אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לִנְשֹׁף. לְהַרְחִיב אֶת הַלֵּב, לְהַשְׁכִּיב אֶת הַגֵּווֹ, עֵינַיִם פְּקוּחוֹת לַעֲצֹם, וְלִנְשֹׁם, לִנְשֹׁם. וְלֹא לִדְאֹג, רוּחוֹת בְּתוֹכוֹ מַזְרִימוֹת כָּל הַזְּמַן מֵידָע אֲוִירִי, הָרִפּוּי אֶפְשָׁרִי, וְיֵשׁ גַּם קוֹלוֹת שֶׁיַּגִּידוּ לוֹ מָה לַעֲשׂוֹת, לְמָשָׁל יְכוֹלוֹת, אִם רוּחוֹת, אִם קוֹלוֹת, לְהַגִּיד בְּקוֹל רָם לְהוֹרִיד מִכְנָסַיִם עַד הַבִּרְכַּיִם, אוֹ עַד בַּכְּלָל, זֶה דַּי מְקֻבָּל, וְזֶה כְּבָר יָדוּעַ, מִין כְּלָל לֹא כָּתוּב, וְחָשׁוּב שֶׁתֵּדְעִי שֶׁעֵירֹם הוּא רוֹפֵא מְצֻיָּן, לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עִנְיָן, וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ, אֲנִי חוֹשֵׁשׁ, הוּא אוֹמֵר, שֶׁאַתְּ מְסָרֶבֶת לִזְרֹם, כְּמוֹ יָם, כְּמוֹ דָּם, כְּמוֹ רֹק, זֶה קְצָת מֻגְזָם, הֲרֵי אַתְּ לֹא יַלְדָּה קְטַנָּה, כְּבָר מוּכָנָה לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, לצ’אקרות הַגְּבוֹהוֹת, בַּתַּחְתּוֹנִים הַפִּתְרוֹנִים, עַכְשָׁו תִּשְׁתִי כּוֹס מַיִם, קְצָת מֻקְדָּם לְהָרִים יָדַיִם, מְעַט מְעַט לִפְתֹּחַ ת’רגליים, תַּגִּידִי כֵּן, וְעוֹד פַּעַם, כֵּן, וּשְׁנֵינוּ נִתְכּוֹנֵן לְהִתְקַדֵּם לְהֶאָרָה.

מוֹרֶה הָרוּחַ אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁרַק הוּא יוֹדֵעַ, שׁוֹמֵעַ אֵיךְ גּוֹבְרוֹת דְּפִיקוֹת הַלֵּב, זֶה לֹא כוֹאֵב, הוּא אוֹמֵר, וְאַחַר כָּךְ גּוֹעֵר, מָה הַסִּפּוּר, זֶה לֹא אָסוּר לְהִתְחַכֵּךְ נְשָׁמָה בִּנְשָׁמָה, הֲרֵי תָּמִיד הַנְּשָׁמָה רוֹעֶדֶת, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי פּוֹחֶדֶת, הִיא אוֹמֶרֶת לְזֶה שֶׁמְּדַבֵּר עִם הָרוּחַ, וְהוּא מֵשִׁיב שֶׁזֶּה בָּטוּחַ, שֶׁגַּם הוּא מַרְגִּישׁ מָתוּחַ, וּכְדַאי, בִּגְלַל זֶה, לִסְגֹּר אֶת הַתְּרִיס, לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר, הִיא בְּתוֹךְ בּוֹר, בּוֹ חֹשֶׁךְ עִוֵּר מִתְפַשֵּׁט וְחוֹדֵר.

וּכְבָר אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר, וְעוֹד מֻקְדָּם לָנוּחַ, מֵהָרַעַד הָרָם שֶׁל הַגּוּף, מֵהָעִנְיָן הַגָּדוֹל שֶׁל הָרוּחַ.

פורסם לראשונה בבלוג של ענת.

 


 

המורה לעניני רוח אומר שצריך לפתח את הגוף.

המורה אומר שצריך לנשוף. להרחיב את הלב, להשכיב את הגוו, עינים פקוחות לעצום, ולנשום, לנשום. ולא לדאוג, רוחות בתוכו מזרימות כל הזמן מידע אוירי, הריפוי אפשרי, ויש גם קולות שיגידו לו מה לעשות, למשל יכולות, אם רוחות, אם קולות, להגיד בקול רם להוריד מכנסים עד הברכים, או עד בכלל, זה די מקובל, וזה כבר ידוע, מין כלל לא כתוב, וחשוב שתדעי שעירום הוא רופא מצוין, לא צריך לעשות עניין, ולא להתבייש, אני חושש, הוא אומר, שאת מסרבת לזרום, כמו ים, כמו דם, כמו רוק, זה קצת מוגזם, הרי את לא ילדה קטנה, כבר מוכנה לעולמות העליונים, לצ’אקרות הגבוהות, בתחתונים הפתרונים, עכשו תשתי כוס מים, קצת מוקדם להרים ידים, מעט מעט לפתח ת’רגליים, תגידי כן, ועוד פעם, כן, ושנינו נתכונן להתקדם להארה.

מורה הרוח אומר שיש דברים שרק הוא יודע, שומע איך גוברות דפיקות הלב, זה לא כואב, הוא אומר, ואחר כך גוער, מה הסיפור, זה לא אסור להתחכך נשמה בנשמה, הרי תמיד הנשמה רועדת, אבל עכשיו אני פוחדת, היא אומרת לזה שמדבר עם הרוח, והוא משיב שזה בטוח, שגם הוא מרגיש מתוח, וכדאי, בגלל זה, לסגור את התריס, לכבות את האור, היא בתוך בור, בו חושך עיוור מתפשט וחודר.

וכבר אי אפשר לחזור, ועוד מוקדם לנוח, מהרעד הרם של הגוף, מהעניין הגדול של הרוח.

התגובה של ל "

  1. אנשים נוראים כאלה יעשו הכל כדי להגיע למצב שהם יכולים לנצל אנשים – לגרום להם לסמוך עליהם ולנצל את זה.
    מזעזע שהם קיימים!

  2. בקשה טכנית מעורכות האתר, שלא מהווה ביקורת:
    אולי יש אפשרות להעלות גירסא לא מנוקדת, לטובת מי שגולש על פיירפוקס במקינטוש? הטקסט פשוט לא קריא – אני רואה אותו “מפורק”, חבל…

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *