נמאס לי שהגוף שלי נהפך לדיון

אני תיכוניסטית, רזה מאד. אני רזה באופן קיצוני.
ונמאס לי. נמאס לי שהגוף שלי נהפך לדיון, נמאס לי לשמוע הערות כמו: “אנורקסית” “תאכלי קצת זה מפחיד איך שאת רזה” “יווו את יכולה להיות דוגמנית” ועוד ועוד ועוד.
נמאס לי שהגוף שלי יכול להפך לדיון, יכולים לדבר עליי בנוכחותי: כמה שאני מפחידה. יכולים לקנא בי כי אני יכולה לאכול ה-כל. אני נכנסת לחנות בגדים וישר אני שומעת תגובות מכל הקצוות: מהדיבורים על מפחיד, עד את במידות המושלמות והמלצות חמות לעסוק בעולם הדוגמנות.
בהתחלה הייתי שותקת אבל עכשיו אני עונה.
לאלו שאומרים שאני אנורקסית אני מסבירה בסבלנות ובאורך רוח שאנורקסיה היא מחלה נפשית, לאלו שממליצים לי לאכול אני עונה את האמת, אני אוכלת כמה שבא לי. לאלו שאומרים לי שזה מפחיד אין לי מה לענות, מה אני אגיד להם: “כן התחשק לי היום להיות מפחידה”? לאלה שממליצים לי להיות דוגמנית קצת יותר קשה לי לענות כי ברור לי שהם רואים בזה מחמאה, אז לרוב אני פשוט מסיטה את הנושא, בלי לומר דבר על מה שאני באמת חושבת: באמת תודה רבה זה היה חלום חיי!
וכן לגברים זה לא קורה. ההטרדות האלו מגיעות מנשים וגברים כאחד, גם מאנשים שקרובים אליי במיוחד, אבל למען האמת שגברים מדברים על זה זה מעצבן במיוחד. “זה לא סקסי גוף רזה”, כן נו ברור שלא מדובר כאן בי, אלא בחפץ שכל מטרתו בחייו היא להיות סקסי ומושך, הרי אין סיכוי שזה פוגע נכון?… הגוף שלי הוא נחלת הכלל ולכל אחד הזכות להגיב ולהביע את דעתו עליו.

נשלח על-ידי יעלי