עבדתי בסידור ספרים בחדר אחורי של חנות ספרים בירושלים. המוכר היה אדם בשנות הארבעים לחייו, שניהל וגם עבד בחנות הספרים. הוא התעניין אודותי, וגילה שאני לבד בירושלים. בלי הורים, בלי משפחה, אפילו בלי חברים לעת עתה. זה היה החודש הראשון שלי בירושלים. היה חורפי. לא היה לי הרבה כסף וגרתי במעונות תיירים בעיר העתיקה. כששמע את … המשך
כבר זמן רב שאני רוצה לכתוב כאן, אבל לא יודעת מה. על מה לספר? על הפעם ההיא שנחקקה בזיכרוני, כשמישהו איים עליי בסכין? או אולי דווקא על היום בצהריים, כשמישהו שעבר לידי ברחוב שרק לי? החלטתי לספר על שני מקרים דומים באופיים, שקרו לי במרחק של מספר שנים זה מזה. הייתי לקראת סוף התיכון, נערת … המשך
הבוקר קמתי למכתב נחמד, לשם שינוי לא הודעה שאני חייבת לשלם על דו”ח חנייה לעיריית ת”א או תשלום רישיון או טסט. הודיעו לי שנשאר לי כסף בפיקדון הצבאי ואני מוזמנת לבוא ולהשתמש בו כרצוני, כמה נחמד “לקבל” כסף! ואז עלתה בי החוויה הנוראית ביותר שקרתה לי, זה לא שלא עברתי הטרדות מיניות במקומות אחרים ובזמנים … המשך
מדי פעם אנחנו רוצות להעלות על הכתב ולשבח את אותם שומרונים טובים וגברים זרים שגורמים לנו להרגיש בטוחות, ושהמרחב האישי שלנו והבטחון שלנו משנים להם והם מכבדים אותו. זהו אחד מן המקרים הללו. אתן ואתם מוזמנות לשלוח אלינו גם מקרים דומים, של התנהגויות שהיינו רוצות ורוצים לראות יותר. הקריאה לאיסוף דיווחים על תחנות תחבורה ציבורית … המשך
יום שישי, פורים. חגגנו יום הולדת לידיד טוב. תכננתי להתחפש למכשפה, עם שמלה שחורה מרשימה עם שסע עמוק, אבל התעצלתי אז לבשתי ג’ינס וחולצה ארוכה. אפילו בלי מחשוף. פעם ראשונה מזה שנים שאני בלי תחפושת בפורים. בסביבות חצות, אלו שנשארו במסיבה מחליטים ללכת לקיקאס קריוקי באוזן בר. אני שרה את I Write Sins Not Tragedies … המשך
אזהרת טריגר בין שלל הדיווחים על הטרדות רחוב שנשלחים אלינו, מדי פעם נשלחים אלינו דיווחים על אלימות מינית בהקשרה הרחב. אף על פי שאנחנו אתר המוקדש להטרדת רחוב בעיקרו, גם עדויות אמיצות על אונס ותקיפה מינית מצאו את דרכן לתיבת הדוא”ל שלנו. מתוך תחושת כבוד לכותבות והבנה כי מדובר בביטויים שונים שמקורם באותה האלימות, בחרנו … המשך
כל בוקר כהרגלי בשנים האחרונות הלכתי למקום בו אני לומדת, שדרת עצים, מדרכה צרה, ליד כביש. בודדים הימים שבהם עברתי באותה מדרכה ארוכה בלי לקבל צפירה, שריקה, הצעות לטרמפים, והכי מעצבן אותי, הערות על הלבוש שלי. אני יודעת שאני לא מתלבשת נורמטיבי במיוחד ביחס למקום בו אני גרה, ואנשים נועצים בי מבטים, סוקרים את לבושי, … המשך
שלישית בנות צחקניות ועליזות עומדות בכניסה לבריכה מצוידות בבגדי ים, מגבות ובחיוכים גדולים. הן משלמות את הסכום הנקוב ונכנסות בשמחה ובצעקות לתוך מתחם הבריכה. השומר בכניסה מחייך אל אחת מהן שלובשת בגד ים שלם כחול ומחזיקה בידה כדור כתום ומחייך. היא מחייכת אל השומר חזרה, חיוך ביישני. אור הירח משקיף מעל. הרחצה הלילית הראשונה שלה … המשך
הדיווח הראשון שכתבתי לאתר אפילו עוד לא פורסם, ואני מוצאת את עצמי כותבת דיווח נוסף. בפעם הקודמת כתבתי על משהו שקרה לפני שנים; הפעם אני כותבת על משהו שקרה היום בבוקר. בפעם הקודמת תיארתי חוויה בלתי שגרתית, לא משהו שקורה כל יום; עכשיו אני בוחרת לספר על מקרה אקראי, כזה שאני עוברת בצורה כזו או … המשך
כשגרתי בירושלים, בתור סטודנט, הייתי מופיע לפעמים בדראג. זאת הייתה אמנות פוליטית שאהבתי לעשות, ובאותה תקופה, גם מצאתי אותה שימושית. הרבה אנשים היו מגיעים להופעות האלה, שהיו נערכות ב”שושן”, שהיה הבר הלהטב”קי היחיד בעיר, ומשך אליו את כל גווני האוכלוסיה – יהודים חילוניים, דתיים וחרדים, ערבים מוסלמים ונוצרים, תיירים ומקומיים. את הבגדים הייתי בוחר בקפידה, … המשך